טיול למזרח אפריקה הוא הזדמנות מצוינת להכיר את ההיבט השבטי של טנזניה, לחקור את התרבות והחברה שחיה הרחק מהעיר, לסייר בין כפרים, להאזין למוזיקה מקומית ולקבל הצצה לאורח חייהם הפרימיטיבי של שבטים שבחרו לחיות ממש כמו פעם, ללא חשמל או מים זורמים וקיום טקסים עתיקים… אוהבים אנתרופולוגיה וחוויות ייחודיות? זה הסיור בשבילכם!
_________________________________________________________________________
מסלולים עיקריים
טיול יום לשמורת אגם אייסי – Lake Eyasi
אגם אייסי, ביתם של השבטים הבושמנים "הדזאבה" ו"דטוגה" הוא אחד המקומות הבודדים באפריקה בו עדיין נשמרים חיי השבטים הפרימיטיביים מבלי שהושפעו מהתפתחות האנושות באזור ובכלל. השבטים שומרים בקנאות על אורח החיים שלהם כרתכים ולקטים-ציידים, מה שהופך את אגם אייסי לאחד המעוזים האחרונים בו ניתן לזכות בהצצה אותנטית לחיי השבטים האפריקאים הקדומים. ילידי השבט אינם דוברי אנגלית וגם לא סוואהילית. איך הם מתקשרים? באמצעות עיצורים מצוצים הידועים יותר כ'קליקים'.
- שבט דטוגה (Datoga) הוא שבט רתכים, חקלאים ובעלי מלאכה מיומנים. הם מכינים כלי ציד, תכשיטים ושלל אביזרי מתכת לשימושם האישי ולמסחר עם שבטים אחרים. בגדיהן הצבעוניים של נשות השבט עשויים עור אדמדם, הם אוהבים להתקשט בצמידים ושרשרות ממלאכת ידם העשויים חרוזים ומתכת. את העור סביב עיניהם מעטרים קעקועים דקורטיביים בתבניות מעגליות והבתים שלהם הם למעשה בקתות העשויות מבוץ, צואת פרות וקש.
הם נחשבים ל"עם מבודד", מתנגדים לחינוך פורמלי ורק כ 5% מבני שבט הדאטוגה דוברים סוואהילית, הם אמנם מקיימים קשרים עם שבטים שכנים, אבל הקיום השבטי המסורתי והריחוק מהקדמה גורם לבידודם במדינה.
- שבט הדזאבה (Hadzabe) הוא שבט ציידים. בשעות הבוקר המוקדמות הם יוצאים לצוד קופים ועופות, לאסוף דבש וכל דבר שיכול לשמש למאכל. שבט זה הוא אפילו פרימיטיבי יותר משבט הדטוגה, אין להם מים זורמים ובטח שלא חשמל. ה"בתים" שלהם עשויים מגג קש הפתוח מכל צדדיו ויש את אלו המעדיפים ללון תחת עצי הבאובאוי.
הטקס המעניין ביותר שלהם נקרא "ריקוד האיפים", לאחר החשכה בלילות ללא ירח, הגברים לובשים חגורות על רגליהם, כיסוי ראש העשוי מנוצות, ושרים ורוקדים בו זמנית, תוך כדי עידוד הנשים לשיר ולרקוד מסביבם.
הדת שלהם ייחודית ולא מתקיימים בה יחסי פעולה-עונש, כמו בדת היהודית למשל. בעוד שהם לא מאמינים בעולם הבא באופן גורף, קיימת אמונה רווחת שרוחות אבותיהם הקדומים שומרות עליהם באופן אינדיווידואלי ולאו דווקא כחברה. הם מאמינים שמוות יכול להיות "קללה מדבקת" ולכן מתרחקים מאדם גוסס ונוטשים מחנה שבו אירע מוות פתאומי.
בני ההדזאבה מקפידים לבדל עצמם מהשבטים הסובבים, אך מאפשרים את קיומו של סחר חליפין: את כלי הציד מספקים שבט הדטוגה שבתמורה מקבלים חלק משלל הציד.
- ביקור בכפר המסאים באיזור NgoroNgoro
אזור השימור NgoroNgoro נמצא בצד הדרום-מזרחי של הפארק הלאומי סרנגטי, סמוך לאגם אייסי. האטרקציה העיקרית היא מכתש ששטחו כ-300 קמ"ר שנוצר מקריסה של הר געש לפני מיליוני שנים. זהו המקום שבו הכי קל לפגוש בפילים, זברות, תאואים, היפופוטמים, קרנפים שחורים, אריות ועוד, שכן הם מסתובבים חופשי בשטח השמורה.
כפר המסאים שוכן ברמות ההרריות של NgoroNgoro. אפשר להגיע אליו בהליכה רגלית של כשעה וחצי או באמצעות ג'יפ ייעודי שייקח אתכם אל מעבר לגבעות והיישר אל הכפר. זה הזמן לבלות עם תושבי הכפר, ללמוד על אורח חייהם, להצטרף לשירתם השמחה ולריקודים מלאי החיים, ללמוד על מנהגי השבט, בהם הבערת אש ושזירת חרוזים.
בניגוד לשבט הציידים הדזאבה, בני המסאי כבר לא צדים את מזונם כבעבר ואוכלים את בשר הצאן והבקר הגדל בשטחם, את חלב הצאן והבקר הם צורכים בכמויות גדולות ובטקסים נוהגים לערבבו עם דם פרה. מעור החיות הם מכינים בגדים ואת גלליהם הם אוספים למטרת בניית בקתות למגורים.
הטקס המוכר ביותר שלהם הוא "ריקוד המעבר מילדות לבגרות" – עמידה ישרה וזינוק לאוויר, אקט הבא להפגין את זריזותם וחוזקם כאחד.
שבט המסאי עורך ברית מילה גם לגברים וגם לנשים לפני נישואים מתוך אמונה שאילולא יעשו כן, נשות השבט ימותו במהלך הלידה. באופן מפתיע, הנשים, שנחשבות רכושו של הגבר ואמונות על כל מטלות הבית, רשאיות לבחור להן מאהבים. אם הנושא מעניין אתכם תוכלו לשוחח על כך עם הכפריים בבתיהם, באמצעות מדריך שיתרגם עבורכם.
- שבט איראק (Iraqw) המכונים גם "מבולו" על ידי המקומיים, הם חקלאים המתגוררים בצפון ומרכז טנזניה באגם מונגארה ובאגם אייסי הנמצאים דרומית למכתש NgoroNgoro. לא הרבה ידוע על שבט זה וההערכה הרווחת היא כי מוצאם באתיופיה שכן גם שפתם המדוברת זהה לזו של אתיופית עתיקה.
תרבותם המסורתית כוללת עושר ספרותי ושירה שבעל פה, מאחר והם נתפסו כזרים מבחוץ מעמים אחרים בתוך טנזניה, חלק גדול משיריהם ושירתם עוסקים בחיים בשלום עם שכניהם, בריאות טובה ויכולת להתאושש מכל מחלה. הם מעבירים מדור לדור סיפורים המכונים טיתא (שמשמעותו סיפורי לילה) בו מתוארים דמויותיהן של בעלי חיים כמו אריות, צבועים וארנבים שחיים באזורים.
- נסיעה לכפר מטו וואמבו (Mto Wa Mbu) תפגיש אתכם עם כ- 120 שבטים המתגוררים בכפר – זהו כור היתוך חוצה תרבויות, וככל הנראה גם האקזוטי ביותר, של שפות ומנהגים ביחס לכל מקום אחר בטנזניה.
בכפר קיימת תכנית תרבותית פעילה מאוד שמטרתה להראות למבקרים את אורח חייהם המסורתי של הכפריים באמצעות פעילויות שונות, לצד מגוון פרויקטים קהילתיים הקיימים במקום. תוכלו לבקר במקומות המובילים באזור, לטעום מאוכלים טנזניים ולחוות אינטראקציה תרבותית אותנטית.
עבור כל פעילות ישנו תשלום סמלי המועבר לתמיכה בפרויקטים מניבי הכנסות כמו ייצור תנורים חסכוניים באנרגיה ופיתוח מערכות השקיה. אנשי הכפר ישמחו לשוחח עמכם ולספק מידע על טנזניה, תוכלו לשאול על חיי היום יום שלהם, על פוליטיקה, היסטוריה, תרבות, חיות בר, אגדות ועוד.
אטרקציות מומלצות בכפר:
-
- סיור בכפר – לשתות בירת המיוצרת מבננה, לבקר בבית מסורתי וללמוד על אומנות "גילוף המקונדה".
- הפסקה לארוחת צהריים ביתית מסורתית.
- ביקור בחווה מקומית, מידע על הגידולים החקלאים בכפר.
- שוק Maasai, שוק שבועי המתקיים בימי חמישי אחר הצהריים וגם מדי ה- 22 בכל בחודש.
- גבעת באלה – טיפוס במעלה עמק המהווה חלק מהשבר הסורי אפריקני, תצפית לנופים מרהיבים ומקום מעולה להבחין בציפורים מיוחדות.
- אגם מיוואליני ומפלו – מקומם של עצי באובב עתיקים ושחיה בבריכה שמתחת למפלים.
- אגם מנייארה – רכיבה חווייתית על אופניים עד לחופי האגם כשמהלך הדרך ילוו אתכם חיות הבר המקומיות.
_________________________________________________________________________
אהבתם את טיול השבטים? יש עוד הרבה מה לראות טיול פרטי לטנזניה
