מה עושים אם מרגישים לא טוב במהלך המסע לקילימנג'רו?

כשמטפסים תוך כמה ימים לגובה של מעל 5,800 מטר, הגוף בהחלט נדרש להסתגל למציאות שהוא לא מכיר, ולכן קורה שבמהלך המסלול מרגישים לא טוב. ומה עושים כשזה קורה? באופן כללי, אם מרגישים לא טוב במהלך מסע לקילימנג'רו, ממשיכים לאט, שותים הרבה מים, מיידעים את המדריך מיד ולא מסתירים את התסמינים. במרבית המקרים ניתן להמשיך במסע, לאחר מנוחה ומעקב. אבל אם המצב לא משתפר, הירידה היא ההחלטה הנכונה והאחראית ביותר שאפשר לקבל. כחברה המובילה בארץ לטיולים לאפריקה בהתאמה אישית, מטיילים עם רייצ'ל מלווה קבוצות ומטיילים פרטיים במסעות לקילימנג'רו משנת 2017, וצברה ניסיון מעשי בהתמודדות עם מחלת גבהים, התאקלמות לגובה וניהול מצבי חירום במהלך הטיפוס לקילימנג'רו. אז אספנו לכם מידע והמלצות על מחלת הגבהים ועל איך לנהוג כשמרגישים שלא בטוב, על ההר.    

למה מרגישים לא טוב במהלך הטיפוס לקילימנג'רו?

גוף האדם הוא מערכת מדהימה ומתוחכמת, אבל גם היא יכולה להיות מופתעת. כשמטפסים לגובה רב, ריכוז החמצן באוויר יורד. הגוף מנסה להסתגל, אבל התהליך לוקח זמן, ולפעמים מופיעים תסמינים שמאותתים שקצב העליה מהיר מדי, או שהגוף זקוק לעצירה. זהו בדיוק מה שמכונה "מחלת גבהים" (AMS – Acute Mountain Sickness). נתון חשוב: במחקר שפורסם ב־Journal of Travel Medicine  נמצא כי 47% מהמטיילים בהימלאיה סבלו מסימפטומים של מחלת גבהים, בדרך כלל מעל 3,000 מטר. זהו לא אות לחולשה, אלא תגובה פיזיולוגית נורמלית לחלוטין.  

התסמינים השכיחים והמלצות לפעולה 

תסמינים אפשריים רמת חומרה המלצה
כאב ראש, עייפות, בחילה קלה, קוצר נשימה קלה להאט קצב, לשתות מים, לנוח
הקאות, כאב ראש עז, סחרחורת, קשיי שינה בינונית לדווח למדריך, לשקול לעצור ולהמתין
אובדן שיווי משקל, קושי בנשימה במנוחה, שיעול עם כיח ורדרד חמורה / מסכנת חיים ירידה מיידית, אין לדחות

   

צעד אחר צעד: מה עושים כשמרגישים לא טוב?

לא תמיד ברור מיד עד כמה המצב חמור. הנה הצעדים הנכונים לפי סדר:

  • מיד לדווח למדריך – זה הצעד הראשון והחשוב ביותר. מדריכים מקצועיים מוסמכים בזיהוי תסמינים ויודעים להגיב נכון.
  • לעצור ולנוח – לא להמשיך לעלות בזמן שמרגישים לא טוב. לעתים קרובות עצירה של שעה עד שעתיים עושה הבדל עצום.
  • לשתות – התייבשות מחמירה את תסמיני הגובה. 
  • לא לקחת תרופות כאב ראש "סתם", כי הן עלולות להסוות תסמינים חמורים יותר.
  • אם מצב לא משתפר תוך 2-4 שעות – לרדת לגובה נמוך יותר, גם אם זה אומר לעזוב את מחנה הלילה.

 

מתי חייבים להפסיק ולרדת מההר?

בלבול, אובדן שיווי משקל, קושי לנשום גם במנוחה, שיעול עם כיח ורדרד או הכחלה של השפתיים – כל אחד מאלו הוא אות לירידה מיידית. אם אתם חווים את אחד או יותר מהסימפטומים האלו, אל תחכו לראות אם זה "יעבור".   

קילימנג'רו טרק בנתונים: גובה ומחלת גובהים

  • גובה פסגת אוהורו: 5,895 מטר מעל פני הים
  • גובה מחנה הבסיס לפני פסגה: כ-4,600 מטר (Barafu)
  • אחוז הגעה לפסגה במסלולים ארוכים: כ-65%-70%
  • כמות מים מומלצת ליום: 3-4 ליטר לפחות
  • זמן ירידה ממחנה בסיס לשער הכניסה: כ-5-7 שעות (ניתן לירידה מהירה)

 

למה כ"כ קריטי לצאת בלווי של מדריך מוסמך?

הקפידו לצאת לקילימנג'רו טרק רק עם מדריכים מוסמכים שעברו הכשרה בזיהוי מחלת גבהים וטיפול ראשוני בשטח. מדריך טוב יבדוק אתכם בכל בוקר האם ישנתם טוב והאם יש לכם כאב ראש או בחילות. יתכן ולמדריך שלכם יהיה גם מכשיר בשם Pulse Oximeter שמאפשר  לזהות ירידה ברמות החמצן בדם עוד לפני שתוכלו לחוש בה.  בסווהילי, "לאט לאט", זו לא סיסמה אלה אסטרטגיה – המדריך הוא שאמון על שמירה על קצב הליכה מותאם ובסמכותו להורות על ירידה, גם אם המטפס אינו מסכים לכך. זכרו שמניעה תמיד עדיפה על טיפול ומדריך טוב יצמצם מראש את הסיכוי שתחלו במחלת גבהים. מומלץ לבחור מסלול ארוך. בתוכנית טיפוס ב-7 ימים ומעלה, שיעורי ההגעה לפסגה גבוהים משמעותית מאשר ב- 5-6 ימים. כמו כן, בסופו של כל יום כדאי לחזור לישון בגובה נמוך יותר מהגובה המירבי אליו הגעתם באותו יום  – Climb high, Sleep low. בנוסף, שפרו את הכושר הגופני שלכם לקראת המסע. ניתן לקבל ייעוץ רפואי ולשקול תרופות המסייעות בהסתגלות לגובה ובמהלך המסע בהר כדאי להמנע משתיית אלכוהול שעלול להחמיר את תחושת ההתייבשות ולהסתיר את תסמיני מחלת הגבהים.    

לסיכום,

הקילימנג'רו הוא אחד החוויות המדהימות שאפשר לחוות,, זהו מסע שצפוי להיות מסע מרגש ואף משנה חיים, אבל רק כשעושים אותו נכון. ההישג האמיתי לא נמדד במהירות ההגעה לפסגה, אלא ביכולת להקשיב לגוף ולקבל החלטות נכונות בשטח. אם מרגישים לא טוב, ירידה מהסע לפסגה לא רק שאינה כישלון, היא שיקול הדעת שמבטיח שתחזרו בריאים ומוכנים כדי לקדם גם את הרפתקאה הבאה. חולמים  לעמוד על גג היבשת השחורה? רוצים לשלב את מסע הטיפוס עם טיול ספארי בטנזניה? השאירו לנו פרטים – ונבנה ביחד את הדרך שלכם לפסגה.

שאלות נפוצות

האם מחלת גבהים יכולה לפגוע גם בבעלי כושר גופני מצוין?

כן, בהחלט. מחלת גבהים אינה קשורה לרמת הכושר הגופני, אלא לאופן שבו הגוף מגיב לחמצן המופחת. אנשים עם כושר מצוין נכנסים לעיתים קרובות לאזורי סיכון דווקא בגלל שהם מנסים ללכת מהר מדי.

האם אפשר לחזור ולנסות לעלות שוב אחרי שיורדים?

במסגרת אותו טרק - בדרך כלל לא. אם המצב חמור עד כדי ירידה, מומלץ לסיים את הטיול ולנוח. אפשר לתכנן בעתיד מסע טיפוס נוסף עם הכנה נכונה יותר.

האם ניתן לקבל עזרה רפואית מקצועית בזמן העליה להר?

ברמה מסוימת, כן. יש עמדות ראשוניות בחלק מהמחנות. עם זאת, הפינוי הרפואי מההר הוא מאתגר ועלול לקחת זמן. הקפדה על מניעה וזיהוי מוקדם של תסמינים, היא ההגנה הטובה ביותר.

האם כדאי לקחת דיאמוקס לפני עלייה לקילימנג'רו?

דיאמוקס (Diamox) היא תרופה המשמשת לעיתים למניעת מחלת גבהים. לפני השימוש בה יש להתייעץ עם רופא, והנטילת התרופה אינה מחליפה קצב טיפוס נכון, התאקלמות הדרגתית לגובה ושתייה מספקת.