רואנדה – תעודת זהות

פרטים כלליים 

רואנדה היא מדינה קטנטונת במונחי אפריקה, אבל גם במונחים עולמיים. שטחה קצת פחות מ-25,000 קמ"ר (לשם השוואה, שטחה של ישראל, כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן, הוא כ-22,000 קמ"ר). בתוך השטח הקטן הזה מצטופפים כמעט 13 מיליון תושבים, מה שהופך את רואנדה למדינה צפופה מאוד.

גבולות המדינה

רואנדה גובלת בצפון עם אוגנדה, במזרח עם טנזניה, בדרום עם בורונדי (עוד מדינה קטנטנה) ובמערב עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. למדינה אין יציאה לים, אבל יש בה אגמים לרוב. הגדול והמפורסם שבהם הוא אגם קיוו Kivu, שהינו מקור פרנסה מדיג ומתיירות נופש.

הסטוריה מדינית

בני המדינה מגיעים משני שבטים קדומים שישבו באזור כבר לפני 500 שנים ויותר: שבט ההוטו ושבט הטוטסי. הראשונים הם חקלאים עובדי אדמה, ואילו השניים הם שבט רועים נוודי (בדומה לבדואים), שעיסוקו בגידול בקר וצאן. ככל הנראה שני השבטים חיו זה לצד זה בשלווה יחסית.

עד לסוף המאה ה-19 התקיימה בשטחן של רואנדה ובורונדי ובחלק קטן מקונגו של היום ממלכה עצמאית חזקה. מעמד האצולה והמלך התמנו כולם משבט הטוטסי, אך לפי מה שאנחנו יודעים, ניתן היה לעבור משבט ההוטו לטוטסי, בתנאי שצברת "רכוש" בדמות פרות וכבשים והפכת לאדם "אמיד". בשיא תקופת הקולוניאליזם, לקראת סוף המאה ה-19, השתלטו הגרמנים על האזור. הגרמנים נתנו חסות והגנה למלך ולמדינה, מבטיחים יציבות שלטונית והגנה מפני תקיפות של המדינות השכנות. הם עשו זאת תוך קידום שבט הטוטסי והענקת תפקידים שלטוניים לבניו, ולמעשה הפכו את שבט הטוטסי למעמד שליט, מה שהתחיל ליצור מתח בין שני השבטים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר השטח לשליטת בלגיה, וזו המשיכה באותה מדיניות, תוך נקיטת משטר של יד קשה, דיכוי ועבדות. העבדים שהועסקו בעבודות כפייה היו בני ההוטו, ועליהם שלט, תוך עידוד וחקיקה של השלטונות הבלגיים, המעמד הגבוה של בני הטוטסי. תורות הגזע של גרמניה הובאו גם לכאן ויושמו כדי ליצור גזע עליון (הטוטסי) וגזע נמוך (ההוטו), שבניו שימשו עבדים תחת עינם הפקוחה של בני הטוטסי. האיבה בין השבטים גדלה והתעצמה עד שבסופו של דבר התפרצה למלחמות שבטיות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, החלו להישמע קולות של עצמאות ושל רצון להשתחרר מעול ה"אדם הלבן". מי שהוביל את התהליך היו בני המעמד השליט – בני הטוטסי. כדי להתמודד עם גל ההתנגדות הגואה, העבירו הבלגים את תמיכתם מן הטוטסי לשבט ההוטו. מפנה זה נתן את האות לשני תהליכים: מרד ההוטו כנגד הטוטסי וגירוש הלבנים מאדמת רואנדה. שני התהליכים הללו, שהיו רוויים שפיכות דמים, נמשכו יותר משנתיים בין 1959 ל-1962, ובמהלכם טבחו בני ההוטו את הטוטסי. רבים נרצחו, ואחרים נמלטו למדינות השכנות.

ב-1 ביולי 1962 הוכרזה עצמאותה של רואנדה המודרנית. הממשלות הראשונות ברואנדה – בראשות בני ההוטו כמובן – אופיינו בשלטון כוחני שכלל דיכוי ואף גירוש וחיסול של בני הטוטסי, אך מנגד פעלו תנועות גרילה של בני טוטסי שנמלטו לארצות השכנות (בעיקר לקונגו).

עד תחילת שנות ה-2000 נמשכו תקופות של הפיכות שלטוניות ושל מעשי איבה בין השבטים היריבים, שכללו הרג, רצח וגירוש. במאבק האלים השתתפו גם ארגוני מחתרת של גולים שהתיישבו במדינות השכנות (משני השבטים). לארגונים הללו היה תפקיד פעיל וחשוב במאבק, שהגיע לשיאו ב-1994 במה שנקרא טבח העם: במשך חודשים מספר נרצחו לפחות 500,000 מבני הטוטסי (ויש אומרים שהמספרים גדולים בהרבה). בסופו של דבר פלשו מיליציות של בני הטוטסי לתוך המדינה בגיבוי של כוחות צרפתיים ובתמיכת ממשלת צרפת, והוחלט על כינון רפובליקה דמוקרטית ברואנדה. ב-2003 נבחר פול קיגמה לנשיא הדמוקרטי של רואנדה. הוא מכהן בתפקיד עד היום, ותחת שלטונו הוחזרו השקט והביטחון למדינה רווית האלימות.

רואנדה – מקדימה את זמנה בשיווין מיגדרי

בעקבות הידלדלות האוכלוסייה הגברית בשל המלחמות הפנימיות ומעשי ההרג ההמוני, תפסו יותר ויותר נשים עמדות מרכזיות בממשל ובתפקידי ניהול שונים. מצב זה ממשיך להתקיים ומעמיד את רואנדה כאחת המדינות השוויוניות ביותר בעולם מן ההיבט המגדרי.

כיום רואנדה היא מדינה שקטה, ללא אלימות וכמעט ללא פשיעה. זו מדינה שעדיין מלקקת את פצעי טבח העם ומלחמת האזרחים, אך פניה לקדמה. קיגאלי, בירת המדינה והעיר הגדולה, היא עיר מתפתחת, המשלבת פרברים דלים בצד מרכזים מודרניים הצומחים במהירות. כלכלת המדינה היא אחת הכלכלות הצומחות באפריקה, ויש המכנים אותה "הונג קונג" של אפריקה. מרבית האוכלוסייה היא עדיין כפרית ועוסקת בחקלאות. המדינה הציבה מטרה להוריד את שיעור המתפרנסים מחקלאות, ומיום הקמתה ב-2003 ועד ימים אלו שיעור זה ירד מ- 90% ל-50%. גידולי תה וקפה הם ענפי כלכלה חשובים, וכך גם התיירות. מוקדי התיירות הם תיירות ספארי, כשגולת הכותרת שלה היא קופי האדם: הגורילות והשימפנזים (מחירPermit לטיול יומי בשמורת הגורילות יכול להגיע ל-$1000 לאדם), ותיירות של נופש ,נופים ירוקים ונופי מים, בעיקר לאורך אגם קיוו.

רואנדה – גאוגרפיה מפתיעה במרכז אפריקה

ברובה מעל 1,500 מטרים. במערבה רכס הרים גבוה החוצה את המדינה מצפון לדרום. חלקו הצפוני הגבוה כולל כמה הרי געש. מאזור זה יש ירידה חדה מערבה, לכיוון השבר הסורי-אפריקאי ולעבר אגם קיוו ונהר רוזיזי. בצידו השני של הרכס השיפוע מתון, ושטח המדינה שמזרחה לו מורכב מרמה זרועה בגבעות משתפלות, שנתנו למדינה את כינויה: "ארץ אלף הגבעות". החלק הסמוך לגבול המזרחי הוא מישורי יותר, זרוע ביצות ואגמים ומזכיר יותר את שטחי טנזניה וקניה. גובהה של הנקודה הנמוכה ביותר ברואנדה 950 מטרים, והנקודה הגבוהה ביותר בה היא הר הגעש קריסמבי בצפון, שגובהו 4,507 מטרים.

במדינה 23 אגמים גדולים, שהגדול שבהם הוא אגם קיוו, והיא משובצת בנהרות רבים. האגמים והנהרות תופסים 1,390 קמ"ר משטח המדינה, מה שהופך אותה לעתירת מים, נופי מים, אפשרויות שיט ונופים מרהיבים.
הרום הגבוה בתוך האזור הטרופי (רק מעט דרומה לקו המשווה) יוצר אקלים גשום, קריר ונעים משך מרבית השנה. הטמפרטורות ביום 27-22 מעלות צלזיוס, ובלילה – 20-16. תנודות הטמפרטורה בין חודשי השנה קטנות. יולי ואוגוסט הם החודשים הקרים יותר. האזור שופע גשם ומייצר צמחיה ירוקה : יערות גשם באזורים ההרריים ושטחי סוואנה עשבוניים ושיחיים במישורי המזרח. יש שתי עונות גשומות בשנה: הקצרה באוקטובר ובנובמבר, והארוכה מאמצע מרץ ועד סוף מאי. בין עונות הגשם יש עונות יבשות יחסית, אך גם בהן יכול להופיע ממטר גשם שוטף הנמשך שעה-שעתיים. כמות המשקעים השנתית נעה בין 780 מ"מ בשנה במזרח ל-1,600 מ"מ בהרי המערב. מדי כמה שנים מופיעה בצורת תקופתית, הגורמת נזק רב לחקלאות וגם לעולם החי.

רואנדה – מבנה דמוגרפי

85% מבין 13 מיליון התושבים הם בני שבט הוטו, כ-14% הם בני הטוטסי, והאחוז הנותר הם טווה – עם פיגמי. (הפיגמים הם מיעוט קטן של ציידים לקטים החיים ביערות גשם. הם מאופיינים בגנטיקה שונה משאר בני האדם, ובולטים בגובהם שאינו עולה על 1.5 מטר בדרך כלל). יש גם מיעוטים קטנים מאוד של הודים שהגיעו מאוגנדה השכנה ושל ערבים וכן אירופאים בודדים. הדת השלטת במדינה היא הנצרות. כ-56% מן התושבים הם קתולים, כ-38% פרוטסטנטים, 5% מוסלמים ועוד כ-2% חסרי דת. מיעוט זעיר מאמין באמונות רב-אליליות. הממשלה עושה הכול כדי ליצור אחידות ושוויון, תוך חיזוק הזהות הרואנדית המשותפת.

השפה הרשמית (וגם המדוברת בפועל) היא קינירואנדה, המשתייכת לקבוצת שפות הבנטו וקרובה מאוד לקירונדי, המדוברת בבורונדי השכנה. יש עדיין מעט דוברי צרפתית, זכר לשלטון הקולוניאלי, ויש דוברי סווהילי, המשמשת לעיתים לצורכי מסחר, בעיקר במזרח אפריקה.

קיגאלי הבירה מונה בין 750 אלף למיליון איש. שאר הערים קטנות (פחות מ-100,000 איש) ומעטות. רוב האוכלוסייה גרה בכפרים, רובם קטנים, אך מפוזרים בצפיפות ברחבי המדינה.

למה רואנדה? רואנדה היא כיום מדינה שקטה, ומפתיע לגלות עד כמה נעים לטייל בה ביחס למדינות אחרות ביבשת השחורה. הסביבה ברובה כפרית, והאנשים פשוטים וטובי לב, מתפרנסים מעמל יום, אך שמחים לפגוש בתיירים. זרים מתקבלים בסבר פנים יפות. רוב התיירים מגיעים לספארי הכולל תצפיות בבעלי החיים.

רואנדה אולי לא תהיה היעד הראשון שקופץ לראש בהמלצה לספארי

במיוחד כשחושבים על ספארי עם ילדים. לטנזניה הגדולה, השכנה ממזרח, יש היצע גדול פי כמה של בעלי חיים ושל מרחבים לספארי. אבל הייחוד הגדול של רואנדה הוא קופי האדם – הגורילות בצפון והשימפנזים בדרום. המפגש עימם הוא חוויה ייחודית ומפעימה במיוחד. גם הסיפור האנושי והמהפך הנשי הם חלק מהותי של ביקור ברואנדה, שאינו משאיר את התייר אדיש.

המדינה מציעה מגוון גדול של אטרקציות המתאימות לסוגי קהל שונים, כל זאת במרחקי נסיעה קצרים יחסית ועם מערכת כבישים מרכזית טובה ונוחה. זה הופך את רואנדה לנוחה גם לטיולי משפחות וגם לאוכלוסיית גיל הזהב.

צעירים ימצאו בה שפע של טרקים (חלקם בדרגות קושי בינוניות וגבוהות). אזור הצפון, עם הרי הגעש, מספק טרקים מאתגרים בני ימים אחדים עם נופים קסומים של הרים גבוהים, המון ירק, נחלים, אגמים ושפע הזדמנויות לפגוש בעלי חיים וציפורים מרהיבות. לאורך חופו של אגם קיוו אפשר לעשות טרקים רגועים יותר. שם אפשר גם להתחכך באוכלוסייה המקומית ולהנות ממפגש עם אנשים פשוטים ושמחים העוסקים במלאכות שבעולמנו שלנו אבד עליהן הכלח: דיג, עבודות עץ, נפחות ושפע של עבודות יד ועבודות חקלאיות.

פארק צמרות העצים הוא אטרקציה נוספת, ובו אפשר להתבונן בעולם מגובה הצמרות ולהיות במרחק נגיעה משלל קופים, ציפורים וזוחלים למיניהם. זוהי חוויה ייחודית מאוד לילדים ולמבוגרים כאחד. מישורי המזרח מספקים חווית ספארי כמו זו של קניה וטנזניה. שמורת ניונגווה בדרום, הנמצאת בתוך יער גשם, היא מקום מפגש קסום בעיקר עם מגוון עצום של קופים, כולל שימפנזים, ועם כ-300 מיני ציפורים. חופי אגם קיוו ואתרי הנופש הפזורים לאורכו מספקים הזדמנויות לנופש קסום ורגוע מול האגם המיוער.

הבירה קיגאלי, הנצחה להסטוריה של המדינה

אחרונה חביבה, אך חשובה מאוד, היא החוויה האנושית. בקיגאלי אפשר לבקר באתר ההנצחה של "טבח העם", שבו העם הרואנדי מספר לעצמו, לדור הצעיר וגם לתיירים מרחבי העולם, את סיפורי הזוועה, כדי שאלה לא יחזרו לעולם. ניתן לבקר בקואופרטיב נשים ולהתרשם מהכוח הנשי העולה ברואנדה, ואפשר גם לשוטט ברחבי הבירה קיגאלי, להתרשם מהפיתוח המואץ, מהבניה החדשה, משפע הירק, ממרכזי הקניות ומהשווקים הצבעוניים.

תעודת הזהות של רואנדה

מאמרים שיכולים לעניין אותך

אטרקציות בזנזיבר

אטרקציות בזנזיבר

קרא עוד
קניות באפריקה

איך להתארגן לקראת טיול באפריקה ?

קרא עוד
טנזניה והקשר לישראל

וירוס הקורונה בטנזניה והקשר לישראל

קרא עוד
ספארי באפריקה

טיולי ספארי באפריקה

קרא עוד
עדר זברות באפריקה

מתי כדאי לטייל / לנסוע לאפריקה ?

קרא עוד
תרבות מזרח אפריקה

מה חשוב לדעת על תרבות מזרח אפריקה?

קרא עוד

לעמוד המאמרים המלא לחץ כאן